ביאור:שמואל ב י
קיצור דרך: a08b10
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמואל א: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא
שמואל ב: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד
(מהדורות נוספות של שמואל ב י)
א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַיָּמָת מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיִּמְלֹךְ חָנוּן בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ב וַיֹּאמֶר דָּוִד: "אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם חָנוּן בֶּן נָחָשׁ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אָבִיו לא סופר איזה חסד עשה נחש עם דוד, אך לפי חז"ל נחש שמר על אחד מאחיו של דוד עִמָּדִי חֶסֶד". וַיִּשְׁלַח דָּוִד לְנַחֲמוֹ למסור לחנון דיברי ניחומים בְּיַד עֲבָדָיו אֶל אָבִיו על כך שמת אביו. וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן. ג וַיֹּאמְרוּ שָׂרֵי בְנֵי עַמּוֹן אֶל חָנוּן אֲדֹנֵיהֶם: "הַמְכַבֵּד האם אתה חושב שמכבד דָּוִד אֶת אָבִיךָ בְּעֵינֶיךָ כִּי שָׁלַח לְךָ מְנַחֲמִים? הֲלוֹא בַּעֲבוּר חֲקוֹר לחקור לבדוק אֶת הָעִיר וּלְרַגְּלָהּ וּלְהָפְכָהּ ולהרוס אותה שָׁלַח דָּוִד אֶת עֲבָדָיו אֵלֶיךָ". ד וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד, וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם, וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם הבגדים המכובדים שלהם בַּחֵצִי חתך אותם באמצע והשאיר רק את החלק העליון עַד שְׁתוֹתֵיהֶם גובה הישבן (מהישבן ומטה הם נשארו חשופים), וַיְשַׁלְּחֵם. ה וַיַּגִּדוּ לְדָוִד וַיִּשְׁלַח לִקְרָאתָם אנשים לדבר איתם (כדי שלא יצטרכו ללכת אליו לירושלים) כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים נִכְלָמִים מבויישים מְאֹד. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ: "שְׁבוּ בִירֵחוֹ עַד יְצַמַּח זְקַנְכֶם, וְשַׁבְתֶּם".
ו וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד בגלל מעשה זה הם המאיסו את עצמם בעיני דוד, וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ שילמו להם כסף כדי שיבואו לעזור להם במלחמה אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא - עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי, וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה - אֶלֶף אִישׁ, וְאִישׁ טוֹב מנהיג מדינה ושמה "טוב", שהביא איתו... - שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ. ז וַיִּשְׁמַע דָּוִד, וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבֹּרִים. ח וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הַשָּׁעַר שער העיר רבת בני עמון. וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ טוֹב וּמַעֲכָה לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה במישור מידבא, 30 ק"מ מדרום לרבת בני עמון. ט וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה חזית הקרב מִפָּנִים בני עמון מצפון (מכיוון רבת בני עמון) וּמֵאָחוֹר הארמים מדרום (מכיוון מידבא), וַיִּבְחַר חיילים טובים במיוחד מִכֹּל בְּחוּרֵי (בישראל) יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲרֹךְ הכין אותם לקרב לִקְרַאת אֲרָם כנראה שחזית ארם היתה המתאגרת ביותר. י וְאֵת יֶתֶר הָעָם נָתַן בְּיַד אַבְשַׁי אָחִיו. וַיַּעֲרֹךְ אבישי נערך למלחמה לִקְרַאת בְּנֵי עַמּוֹן. יא וַיֹּאמֶר יואב לאבישי: "אִם תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי וְהָיִתָה אז אתה תהיה לִּי לִישׁוּעָה, וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֱזְקוּ מִמְּךָ וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ. יב חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ, וַיהוָה יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו". יג וַיִּגַּשׁ יוֹאָב וְהָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה בַּאֲרָם, וַיָּנֻסוּ ארם ברחו מיד כשראו את יואב ואנשיו מִפָּנָיו. יד וּבְנֵי עַמּוֹן רָאוּ כִּי נָס אֲרָם, וַיָּנֻסוּ מִפְּנֵי אֲבִישַׁי, וַיָּבֹאוּ בני עמון הָעִיר לתוך רבת בני עמון. וַיָּשָׁב יוֹאָב מֵעַל בְּנֵי עַמּוֹן וַיָּבֹא יְרוּשָׁלָ͏ִם.
טו
וַיַּרְא אֲרָם כִּי נִגַּף לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֵּאָסְפוּ יָחַד התכנסו כולם כדי להערך למלחמה נוספת.
טז
וַיִּשְׁלַח הֲדַדְעֶזֶר מלך צובה וַיֹּצֵא הוציא למלחמה אֶת אֲרָם אֲשֶׁר מֵעֵבֶר ממזרח הַנָּהָר לנהר פרת וַיָּבֹאוּ חֵילָם לחילם, וְשׁוֹבַךְ שַׂר צְבָא הֲדַדְעֶזֶר לִפְנֵיהֶם.
יז
וַיֻּגַּד לְדָוִד
{ס}
וַיֶּאֱסֹף דוד אסף אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן וַיָּבֹא חֵלָאמָה לחֵילָם, וַיַּעַרְכוּ אֲרָם לִקְרַאת דָּוִד וַיִּלָּחֲמוּ עִמּוֹ.
יח
וַיָּנָס אֲרָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיַּהֲרֹג השמיד דָּוִד מֵאֲרָם שְׁבַע מֵאוֹת רֶכֶב וְאַרְבָּעִים אֶלֶף פָּרָשִׁים. וְאֵת שׁוֹבַךְ שַׂר צְבָאוֹ הִכָּה, וַיָּמָת שָׁם.
יט
וַיִּרְאוּ כָל הַמְּלָכִים עַבְדֵי שתחת חסותו של הֲדַדְעֶזֶר כִּי נִגְּפוּ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּשְׁלִמוּ אֶת עשו שלום עִם יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַבְדוּם ישראל העבידו אותם. וַיִּרְאוּ חששו אֲרָם לְהוֹשִׁיעַ עוֹד אֶת בְּנֵי עַמּוֹן.
{פ}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- הפרק כולו חוזר בשינויים קלים בדברי הימים א יט
